בחינת קצב הקמת יישובים חדשים בארץ עם פוקוס על הנגב בין השנים 1948–1977 ( כ- 95 ישובים בנגב ) לעומת 1977–2026 (כ- 36 ישובים בנגב).
ההתיישבות בנגב – בין תקופת מפא״י (1948–1977) לתקופת הליכוד (1977–2026)הנגב הוא אחד האזורים המרכזיים שבהם ניתן לראות בצורה חדה את השינוי במדיניות ההתיישבות בישראל לאורך השנים.הוא משקף את המעבר בין שתי תקופות שונות מאוד:1948–1977 – תקופה המזוהה היסטורית עם מפא״י ומפלגת העבודה;1977–2026 – תקופה המזוהה בעיקר עם הליכוד, אף שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים.הנגב היה תמיד יעד אסטרטגי: ביטחון, פיזור תושבים, חקלאות, קליטת עלייה, ובהמשך גם ערים חדשות ויישובים קהילתיים.תקופת מפא״י: 1948–1977 – בניית הנגב מחדשב־29 השנים הראשונות לקיום המדינה, הנגב היה מוקד התיישבות מרכזי.המדיניות הייתה ברורה: להפריח את השממה, להקים יישובים חקלאיים, ולבסס נוכחות יהודית לאורך גבולות הדרום.מפלגות מפא״י ומפלגת העבודה הובילו את הממשלה ברוב הזמן, והנגב היה חלק מהחזון הציוני של התיישבות חלוצית ופיזור תושבים.מאפייני התקופההתקופה מאופיינת בהקמת מושבים וקיבוצים בקצב מהיר, הקמת עיירות פיתוח גדולות, קליטת עלייה מאסיבית בשנות ה־50,יישובי ספר לאורך גבול מצרים ופיתוח תשתיות ראשוניות – כבישים, מים וחשמל.הנגב הפך מאזור דל תושבים לאזור עם עשרות יישובים חדשים.כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
המשמעות היא שהנגב בתקופה זו נבנה כמעט מאפס, מתוך תפיסה חלוצית:להקים כמה שיותר יישובים חדשים, לחזק את הגבולות, וליצור מרחב חיים חדש לעם היהודי במדינת ישראל.תקופת הליכוד: 1977–2026 – מעבר להתיישבות קהילתית וערים חדשותהחל מ־1977, עם עליית הליכוד לשלטון, חל שינוי עמוק במדיניות ההתיישבות בנגב.למרות שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים, המגמות הכלליות נשארו דומות:פחות התיישבות חקלאית, יותר יישובים קהילתיים וערים, יותר דגש על תשתיות ותעסוקה.מאפייני התקופההתקופה מאופיינת בירידה דרמטית בהקמת מושבים וקיבוצים, מעבר ליישובים קהילתיים קטנים,פיתוח יישובים בדואיים מוכרים, הרחבת יישובים קיימים במקום הקמת חדשים,ודגש על תעסוקה, תעשייה ותחבורה – רכבת וכבישים.הנגב הופך פחות "חלוצי־חקלאי" ויותר "קהילתי־עירוני".כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
במקום עשרות יישובים חקלאיים קטנים, התקופה המאוחרת מתמקדת ביישובים קהילתיים,ביישובים בדואיים מוכרים ובערים גדולות יותר. הנגב פחות מתמלא ביישובים חדשים,ויותר מתעבה סביב מרכזים קיימים.השוואה ישירה בין התקופות בנגב
ההשוואה מראה בבירור:בתקופת מפא״י ומפלגת העבודה – הנגב נבנה בקצב מהיר, מתוך חזון של התיישבות חקלאית ופיזור תושבים.בתקופת הליכוד – הקצב ירד, והדגש עבר ליישובים קהילתיים, יישובים בדואיים מוכרים וערים גדולות.שתי התקופות יחד יצרו את הנגב שאנחנו מכירים היום – שילוב של יישובים חקלאיים ותיקים, עיירות פיתוח, ערים ויישובים קהילתיים.ערים שהוקמו לפני קום המדינה – בסיס התושבים של ישראלכדי להבין את התמונה המלאה, חשוב לזכור שרוב התושבים בישראל חיים בערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה.ערים אלו מהוות את הבסיס הדמוגרפי של המדינה, ומאכלסות כיום כ־6 מיליון בני ובנות אדם.טבלה: ערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה
ערים אלו – יחד עם מאות יישובים חדשים שהוקמו בנגב ובשאר חלקי הארץ –יוצרות את המפה האנושית של מדינת ישראל: עם של כ־10 מיליון תושבים,שחלקו חי בערים ותיקות וחלקו ביישובים חדשים, חקלאיים, קהילתיים ועירוניים.הגיע הזמן להפוך את הנגב ל־Silicon Desert — ולהזמין את בעלי הנסיון הגדול ביותר לבנות אותו יחד איתנו- עמק הסיליקון של הנגב: חזון חדש לישראל ולמשקיעים הבינלאומיים. |
מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה– על משל איזבל– וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר– זה כמו מה שאתה קורא לו רגולציא, זה חוק מסייג דבר שבמקרה הזה יש חוקת בורא עולם שהיא עליונה גם על בחירת אדם.
מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ: משלי- מזמור עשתי עשר.זה דבר חדש ששמתי לב אליו בענין חוקת הירושה:וְכָל-בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי-אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת מטות מסעי.אסור שתיסוב נחלה ממטה למטה,ובמקרה הזה,וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֘ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ: פרשת מטות מסעי.היתה סכנה לזאת באם יתחתנו בנות יורשות כאלה שלאביהן אין בנים עם איש שאינו מהשבט שנחלות של יורשות כאלה יעברו משבט לשבט:וכתלונת העותרים:וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:וכנלמד ממזמור זה:וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ:ומשכך חקיקה מיוחדת, מאוד מעניין נוסח החוק:לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו:וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר:כִּי-אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:יש פה חוק האוסר לרשת נחלה שאינה נחלתך ויש חובת לדבוק בנחלתך שלך ולא לחמוד את נחלת האחר.החוק הזה נובע מזה:לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹֽא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַֽאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַֽחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶֽךָ: שמות.שנובע מפה--וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ--ומשכך התיקון לחוק למעשה מונע את ההתכנות הזאת:וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:ברור שאם לא היתה חקיקה מתאימה בדבר היו כאלה שכדי להגדיל את הונם היו מכוונים לבנות האלה, וחוק כזה גם מונע מעשה מרמה:מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָהזה כמו מה שאתה קורא לו רגולציא, זה חוק מסייג דבר שבמקרה הזה יש חוקת בורא עולם שהיא עליונה גם על בחירת אדם, שזה למעשה רצון האל שזה יהיה לזה ואם זה לא רוצה, זה לא יעבור לזה זה ישאר בחזקת זה כפי שקבע בורא עולם.וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר:אפשר לחשוב על הדבר דרך מקרה איזבל ואחאב שחמדו את נחלת/כרם נבות:וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן: יְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ וִיהִי לִי לְגַן יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה: וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ: וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וַיֹּאמֶר לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת נַחֲלַת אֲבוֹתָי וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַיַּסֵּב אֶת פָּנָיו וְלֹא אָכַל לָחֶם: וַתָּבֹא אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ וַתְּדַבֵּר אֵלָיו מַה זֶּה רוּחֲךָ סָרָה וְאֵינְךָ אֹכֵל לָחֶם: וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ כִּי אֲדַבֵּר אֶל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וָאֹמַר לוֹ תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ בְּכֶסֶף אוֹ אִם חָפֵץ אַתָּה אֶתְּנָה לְךָ כֶרֶם תַּחְתָּיו וַיֹּאמֶר לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶת כַּרְמִי: וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי: מלכים.אחאב רצה להרחיב את נחלתו והוא בא לכרם נבות השכן ודרש מנבות שימכור את נחלתו.נבות סירב להצעה מתוקף זאת:חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ:ושילח אחאב את איזבל אשתו אחר נבות. בסופו של יום, על מה שעשתה איזבל כדי להשיג את נחלת נבות נאמר ככה:וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל כִּי סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת לְךָ בְכֶסֶף כִּי אֵין נָבוֹת חַי כִּי מֵת: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב כִּי מֵת נָבוֹת וַיָּקָם אַחְאָב לָרֶדֶת אֶל כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי לְרִשְׁתּוֹ: וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר: קוּם רֵד לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ: וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה: וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי וַיֹּאמֶר מָצָאתִי יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה: הִנְנִי (מבי) מֵבִיא אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל: וְנָתַתִּי אֶת בֵּיתְךָ כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה אֶל הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִא אֶת יִשְׂרָאֵל: וְגַם לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל: הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם: רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ: וַיַּתְעֵב מְאֹד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מלכים.כמבואר:תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ: משלי עשתי עשר.מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה: משלי עשתי עשר.איזבל ואחאב היו כאלה לנבות:שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: משלי עשתי עשר.כמבואר:וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן: וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָיו: וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל הַחַלּוֹן וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים: וַיֹּאמֶר (שמטהו) שִׁמְטוּהָ וַיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל הַקִּיר וְאֶל הַסּוּסִים וַיִּרְמְסֶנָּה: וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ נָא אֶת הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא: וַיֵּלְכוּ לְקָבְרָהּ וְלֹא מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָיִם: וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ וַיֹּאמֶר דְּבַר יְהוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל:(והית) וְהָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל אֲשֶׁר לֹא יֹאמְרוּ זֹאת אִיזָבֶל: מלכים.וַיֹּאמֶר דְּבַר יְהוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל:כמצווה:וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד: וּבָאתָ שָׁמָּה וּרְאֵה שָׁם יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵמֹתוֹ מִתּוֹך אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָדֶר: וְלָקַחְתָּ פַךְ הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר יְהוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּה: וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָד: וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹשְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּׂר: וַיָּקָם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל רֹאשׁוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל עַם יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל: וְהִכִּיתָה אֶת בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כָּל עַבְדֵי יְהוָה מִיַּד אִיזָבֶל: וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל: וְנָתַתִּי אֶת בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה: וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר: מלכים.וכאמור גם אם מכר, לא תיסוב:וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּֽי גֵרִים וְתֽוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִֽי: ויקרא.על המשל הזה, גם המשל הזה באם מכר.. הלך מקומות אחרים.. לא תיסוב יען כי :הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי: אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ: לְעוֹלָם (אשמור) אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ: וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם: אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן: אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ: וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם: וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי: לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה: תהלים.הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי:אתה גם אבא אז אתה יכול להבין מהמקום הזה. |
דו"ח מעודכן לנגישות לדיור- ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025, עם יחס של 13.9 שנות שכר לרכישת דירה – כמעט פי שניים מהממוצע במדינות OECD, העומד על 7.2 שנים בלבד. הנתונים מצביעים על משבר דיור מתמשך ומעמיק.
ישראל בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025
ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור בשנת 2025, עם יחס של 13.9 שנות שכר לרכישת דירה –
כמעט פי שניים מהממוצע במדינות OECD, העומד על 7.2 שנים בלבד.
1. תמונת מצב בישראל – לפי נתוני הלמ"ס (2025)
• השכר החודשי הממוצע בישראל בשנת 2025: 13,995 ₪• השכר השנתי הממוצע: 167,940 ₪• מחיר דירה ממוצעת (לפי לוח 2.2): 2,340,300 ₪• נגישות לדיור: 13.9 שנות שכר
2. השוואה בינלאומית – OECD:
לפי מאגר הדיור של OECD, ממוצע שנות השכר לרכישת דירה במדינות מערביות עומד על 7.2 שנים בלבד. ישראל נמצאת בתחתית הדירוג.
טבלת השוואה – נגישות לדיור במדינות OECD (2025):
דירוג | מדינה | מחיר דירה ($) | שכר שנתי ($) | שנות שכר |
|---|---|---|---|---|
1 | גרמניה | 320,000 | 55,000 | 5.8 |
2 | פינלנד | 290,000 | 50,000 | 5.8 |
3 | צרפת | 350,000 | 55,000 | 6.4 |
4 | ארה"ב | 420,000 | 65,000 | 6.5 |
5 | הולנד | 390,000 | 58,000 | 6.7 |
6 | בלגיה | 360,000 | 53,000 | 6.8 |
7 | אוסטריה | 370,000 | 54,000 | 6.9 |
8 | דנמרק | 430,000 | 62,000 | 6.9 |
9 | שוודיה | 470,000 | 60,000 | 7.8 |
10 | פורטוגל | 300,000 | 35,000 | 8.6 |
11 | צ'כיה | 280,000 | 30,000 | 9.3 |
12 | ישראל | 530,000 | 42,000 | 13.9 |
⚠ מסקנה
ישראל נמצאת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור.הפער בין 13.9 שנות שכר בישראל לבין 7.2 בממוצע OECD.
3. נגישות לדיור בישראל: 2000–2026
ב‑25 השנים האחרונות, ישראל עברה שינוי דרמטי:ממדינה עם נגישות סבירה לדיור — למדינה שבה רכישת דירה הפכה לשעבוד כלכלי.
טבלה: שנות שכר לרכישת דירה בישראל (2000–2026):
שנה | שכר חודשי (₪) | שכר שנתי (₪) | מחיר דירה (₪) | שנות שכר |
|---|---|---|---|---|
2000 | 6,703 | 80,436 | 600,000 | 7.5 |
2001 | 6,845 | 82,140 | 610,000 | 7.4 |
2002 | 6,935 | 83,220 | 620,000 | 7.5 |
2003 | 7,015 | 84,180 | 630,000 | 7.5 |
2004 | 7,165 | 85,980 | 640,000 | 7.4 |
2005 | 7,285 | 87,420 | 650,000 | 7.4 |
2006 | 7,465 | 89,580 | 670,000 | 7.5 |
2007 | 7,785 | 93,420 | 720,000 | 7.7 |
2008 | 8,015 | 96,180 | 780,000 | 8.1 |
2009 | 8,015 | 96,180 | 850,000 | 8.8 |
2010 | 8,190 | 98,280 | 970,000 | 9.9 |
2011 | 8,500 | 102,000 | 1,050,000 | 10.3 |
2012 | 8,750 | 105,000 | 1,150,000 | 11.0 |
2013 | 9,000 | 108,000 | 1,250,000 | 11.6 |
2014 | 9,250 | 111,000 | 1,350,000 | 12.2 |
2015 | 9,500 | 114,000 | 1,400,000 | 12.3 |
2016 | 9,800 | 117,600 | 1,500,000 | 12.8 |
2017 | 10,100 | 121,200 | 1,600,000 | 13.2 |
2018 | 10,400 | 124,800 | 1,650,000 | 13.2 |
2019 | 10,700 | 128,400 | 1,700,000 | 13.2 |
2020 | 11,000 | 132,000 | 1,750,000 | 13.3 |
2021 | 11,400 | 136,800 | 1,800,000 | 13.2 |
2022 | 11,800 | 141,600 | 1,850,000 | 13.1 |
2023 | 12,200 | 146,400 | 1,900,000 | 13.0 |
2024 | 12,700 | 152,400 | 1,950,000 | 12.8 |
2025 | 13,995 | 167,940 | 2,340,300 | 13.9 |
2026 (ינואר) | 13,566 | 162,792 | 2,340,300 | 14.37 |
📚 מקורות מידע
- הלמ"ס – שכר ממוצע לפי ענף כלכלי, 2025
- הלמ"ס – לוח 2.2 מחירי דירות ממוצעים, 2025
- המוסד לביטוח לאומי – שכר ממוצע לפי סעיף 1, ינואר 2026
- OECD Housing Affordability Database – 2025
דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים- עדכון.
נכתב: 10.11.2025 08:26
עודכן: 02.12.2025
"חמשת אלפים שורדי שואה ממתינים לקבל דירה בדיור הציבורי, כך פורסם לראשונה היום (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, בכאן רשת ב'. רוב הניצולים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רבים מהם ללא פנסיה וללא מעטפת משפחתית. הבוקר יתקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא.
בחמש השנים האחרונות הלכו לעולמם כ-2,500 שורדים בעודם ממתינים בתור לדירה. יושבת ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לשורדי שואה, יסמין סאקס פרידמן מ"יש עתיד", אמרה כי יש לפעול מיד למצוא פתרונות דיור לשורדים.
"הנתונים קשים מאוד מאוד, ולמה אנחנו מחכים? ממוצע גילאים הוא 87. אני מבינה שהמדינה כשלה והיא גם לא תוכל לייצר פתרונות של דיור מיידי לניצולי השואה"" כאן חדשות.
ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):
חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:
טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים– יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 36% / 12.5% | 12% / 9.5% | 24% / 55% | 28% / 23% | 100% |
| 2022 | 38% / 12.8% | 12% / 9.7% | 22% / 54.5% | 28% / 23% | 100% |
| 2023 | 39% / 13.0% | 12.5% / 9.9% | 21% / 54% | 27.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 40% / 13.2% | 13% / 10.0% | 20% / 53.5% | 27% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 41% / 13.3% | 13.5% / 10.0% | 18.5% / 53.7% | 27% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.
טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 23% / 12.5% | 11% / 9.5% | 41% / 55% | 25% / 23% | 100% |
| 2022 | 24% / 12.8% | 11% / 9.7% | 40% / 54.5% | 25% / 23% | 100% |
| 2023 | 25% / 13.0% | 11.5% / 9.9% | 39% / 54% | 24.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 26% / 13.2% | 12% / 10.0% | 38% / 53.5% | 24% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 27% / 13.3% | 12.5% / 10.0% | 36.5% / 53.7% | 24% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.
טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 30% / 12.5% | 12% / 9.5% | 33% / 55% | 25% / 23% | 100% |
| 2022 | 31% / 12.8% | 12% / 9.7% | 32% / 54.5% | 25% / 23% | 100% |
| 2023 | 32% / 13.0% | 12.5% / 9.9% | 31% / 54% | 24.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 33% / 13.2% | 13% / 10.0% | 30% / 53.5% | 24% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 34% / 13.3% | 13.5% / 10.0% | 28.5% / 53.7% | 24% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.
חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל
טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים
| שנה | חרדים | דתיים לאומיים | ישראלים – יהודים | אזרחי ישראל – לא יהודים | סה״כ סיוע |
|---|---|---|---|---|---|
| 2021 | 6% / 12.5% | 20% / 9.5% | 72% / 55% | 2% / 23% | 100% |
| 2022 | 6.5% / 12.8% | 21% / 9.7% | 72% / 54.5% | 0.5% / 23% | 100% |
| 2023 | 7% / 13.0% | 22% / 9.9% | 72% / 54% | 0.5% / 23.1% | 100% |
| 2024 | 7.5% / 13.2% | 22.5% / 10.0% | 72% / 53.5% | 0.5% / 23.3% | 100% |
| 2025 | 8% / 13.3% | 23% / 10.0% | 70% / 53.7% | 1% / 23% | 100% |
סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.
טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).
| קבוצה | חלק מהדירות בפועל | חלק מהאוכלוסייה | פער (באחוזים) | יחס הקצאה |
|---|---|---|---|---|
| חרדים | 46–50% | 13.3% | +33% עד +37% | פי 3.5–4 |
| דתיים לאומיים | לא פורסם | 10.0% | לא ידוע | לא ידוע |
| ישראלים – יהודים (כולל חרדים) | 50–54% | 53.7% | −0% עד −3% | תואם פחות או יותר |
| אזרחי ישראל – לא יהודים | 0.5–1% | 23.0% | −22% עד −22.5% | כמעט אפס |
הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.
למחשבה:
השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:
| מאפיין | דיור ציבורי | סיוע למשתכן (דירה בהנחה) |
|---|---|---|
| סוג הסיוע | דירה בבעלות המדינה | הנחה ברכישת דירה בשוק הפרטי |
| תשלום חודשי | שכר דירה מסובסד (לעיתים סמלי) | תשלום משכנתא מלא |
| צורך בהון עצמי | כמעט אפס | נדרש הון עצמי ומשכנתא |
| יציבות מגורים | גבוהה – לרוב לכל החיים | תלוי ביכולת כלכלית |
| אפשרות לרכישת הדירה | קיימת במחיר מופחת לאחר שנים | רכישה מיידית במחיר מוזל |
| נגישות לאוכלוסיות מוחלשות | גבוהה מאוד | נמוכה יחסית – דורש יכולת רכישה |
| מגזר מועדף בפועל | חרדים – פי 2.5–3 מחלקם באוכלוסייה | חרדים – פי 3.5–4 מהחלק היחסי (2025) |
סיכום:
דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.
סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.
בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.
למחשבה:
תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):
פרמטר | חרדים | כלל האוכלוסייה | יחס לחלקם באוכלוסייה |
|---|---|---|---|
חלקם בגילי העבודה (20–64) | כ־14% | 100% | — |
חלקם בתשלומי מסים ישירים | כ־4% | 100% | פחות משליש |
תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע) | ≈ 230 ₪ לחודש | ≈ 1,345 ₪ לחודש | פי 5.8 פחות |
תשלום מס הכנסה למשק בית | פי 11 פחות מחילוני | — | פער משמעותי מאוד |
הסיבות לפער:
שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.
שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.
משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.
פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.
ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.
עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.
אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.
טבלת מקורות – סיוע בדיור בישראל:
החישובים על פי ניתוח נתונים ממקורות אלה גם על פי פילוח ישובים שעשה הרובוט:
תחום | מקור | סוג | קישור / הפניה |
|---|---|---|---|
דיור ציבורי ושכר דירה | משרד הבינוי והשיכון – סיוע מוגדל בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי | רשמי | gov.il – סיוע מוגדל |
דיור ציבורי ושכר דירה | מסמך מחקר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה | רשמי | PDF הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | דף מידע נוסף באתר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה | רשמי | אתר הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | מאגר מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – חיפוש לפי נושא "חרדים" | רשמי | מאגר הכנסת |
דיור ציבורי ושכר דירה | רשימת יישובים המזכים בסיוע מוגדל בשכר דירה | רשמי | gov.il – יישובים עם סיוע מוגדל |
דיור ציבורי ושכר דירה | דיור ציבורי בישראל – דף מרכזי | רשמי | gov.il – דיור ציבורי |
דיור ציבורי ושכר דירה | סיוע בשכר דירה – דף מרכזי | רשמי | gov.il – סיוע בשכר דירה |
דיור ציבורי ושכר דירה | מעוף לדיור – מרכזי שירות מטעם משרד הבינוי והשיכון | רשמי | מעוף לדיור |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | מדריך להשתתפות בתוכניות "דירה בהנחה" | רשמי | gov.il – מדריך דירה בהנחה |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | אתר ההרשמה להגרלות "דירה בהנחה" | רשמי | dira.moch.gov.il |
מחיר למשתכן / דירה בהנחה | דף מרכזי בנושא "דירה בהנחה" | רשמי | gov.il – דירה בהנחה |
הקצאה לחרדים | כאן חדשות (דצמבר 2024) – דיווח: 50% מהדירות בהגרלה האחרונה יועדו לחרדים (7% מבתי האב בישראל). שר השיכון גולדקנופף: "צמצום פערים בדיור לציבור החרדי". | עיתונאי | כאן חדשות |
הקצאה לחרדים | מעריב (ינואר 2025) – כתבה: מחצית מהמגרשים המסובסדים בתוכנית "מחיר למשתכן" לחרדים (11% מהאוכלוסייה). | עיתונאי | מעריב |
הקצאה לחרדים | כלכליסט (יוני 2023) – חשיפה: מענק ייחודי לרכישת דירה מיד שנייה (50 אלף ש"ח) מותאם ליישובים חרדיים. | עיתונאי | כלכליסט |
הקצאה לחרדים | סרוגים (מרץ 2025) – דיווח על מסמך ממ״מ בכנסת: החרדים נהנים מהטבות בדיור גם ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות. | עיתונאי | סרוגים |
הקצאה לחרדים | ערוץ 14 (מרץ 2025) – דיון בכנסת: רבים ממשקי הבית החרדים זכאים לסיוע בשכר דירה למרות ש־75% מהם בעלי דירה. | עיתונאי | ערוץ 14 |
הדוח על פי הספורות הנוצריות.
יציאת כספים בהיקף מיליארדי דולרים על ידי עובדים זרים לחו״ל מחלישה את יתרות המט״ח, מגדילה את הגירעון בחשבון השוטף, מפחיתה השקעות מקומיות, ומעמיסה על הכלכלה הישראלית תוך פגיעה ביציבות פיננסית וביכולת הצמיחה ארוכת הטווח.
מאמר: מאזן הסחר, יציאת מט"ח והשפעת העובדים הזרים על הכלכלה הישראלית
מאזן סחר סחורות – נתוני הלמ״ס 2024
יצוא סחורות כולל (עם יהלומים): כ־210 מיליארד ש"ח – ירידה של 3% לעומת 2023.
יבוא סחורות כולל: כ־336.3 מיליארד ש"ח – ירידה של 0.9% לעומת 2023.
גירעון סחר בסחורות: כ־126.3 מיליארד ש"ח – עלייה של 8.1% לעומת 2023.
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני סחר חוץ
יציאת מט"ח על ידי עובדים זרים – נתוני בנק ישראל 2023
לפי בנק ישראל, בשנת 2023 עובדים זרים בישראל העבירו לחו״ל כ־6.4 מיליארד דולר (כ־23 מיליארד ש"ח).
נתון זה מופיע במסגרת מאזן התשלומים תחת סעיף העברות חד־צדדיות.
הלמ״ס אינה מפרסמת נתון זה, אלא רק בנק ישראל.
מקור: בנק ישראל – מאזן התשלומים.
הערת שוליים-- השפעת העובדים הזרים על מחירי דיור ושכירות
צד הביקוש: העובדים הזרים מגדילים את הביקוש לשכירות דירות, בעיקר בערים ובמרכזי תעסוקה. ביקוש נוסף זה תורם לעליית מחירי השכירות, ובאופן עקיף גם למחירי הדירות.
הערת שוליים-- השפעה על מזון ושירותי טיפול
חקלאות: עובדים זרים מספקים כוח עבודה קריטי. צמצום חד עלול להקטין את הייצור המקומי, להגדיל יבוא מזון ולהעלות מחירים.
סיעוד: עובדים זרים מאפשרים שירותי טיפול במחיר נגיש יחסית. צמצום חד יעלה את עלות השירות למשפחות ויגדיל את העומס על מערכת הבריאות והרווחה.
הצעת ההגבלה לשיעור עובדים זרים.
כיום עובדים זרים מהווים כ־5% מכוח העבודה בישראל.
ההצעה: להגביל את שיעורם ל־1–1.5% מכוח העבודה, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בלבד בתחומים קריטיים (בנייה, חקלאות, סיעוד).
יתרונות:
הפחתת יציאת מט"ח.
חיזוק תעסוקה מקומית.
סיכונים:
פגיעה בענפים קריטיים אם הצמצום יהיה חד מדי.
פתרון מאוזן – תהליך הדרגתי
צמצום מדורג: ירידה ל־3–3.5% בתוך מספר שנים, ורק לאחר שיפור פריון והכשרות מקומיות.
מכסות ענפיות: שמירה על כ־60 אלף עובדים זרים בתחומים קריטיים בלבד.
השקעה בפריון: קישור מכסות להשקעות במיכון, דיגיטציה והכשרות עובדים מקומיים.
ניטור רציף: מדדי מחירים, תפוקה ויתרות מט"ח יכוונו את קצב הצמצום.
יעד סופי – נתח השכר של העובדים הזרים
בסוף התהליך, כאשר שיעור העובדים הזרים יעמוד על כ־1–1.5% מכוח העבודה, נתח השכר שלהם מכלל השכר במשק צפוי לרדת לרמה של כ־0.5–0.8% בלבד. משמעות הדבר:
יציאת מט"ח דרך העברות שכר תצטמצם משמעותית.
הגירעון בחשבון השוטף יושפע פחות מהעברות חד־צדדיות.
המשק יתבסס יותר על תעסוקה מקומית ועל פריון גבוה, תוך שמירה על יציבות מחירים ותחרותיות.
מסקנה
הנתונים של הלמ״ס ו־בנק ישראל מראים כי העובדים הזרים מהווים רכיב משמעותי במאזן התשלומים ובשוק הדיור. צמצום חד אינו מומלץ, אך תהליך הדרגתי ומבוקר, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בתחומים קריטיים, יכול להביא לכך שבסופו של דבר נתח השכר של העובדים הזרים ירד ל־0.5–0.8% מכלל השכר במשק. כך תצטמצם יציאת מט"ח, תתחזק היציבות הכלכלית, ותישמר שליטה על מחירי השכירות והדיור.
ראיתי משהו על התנחלות של ישראלים בקפריסין, אני מציעה לישראלים שהגרו לקפריסין להזהר בזאת. בתחומי הנדל"ן אל תקנו יותר מדירה אחת שם, אל תהפכו לסוחרים משקיעים בתחום הזה בארץ לא לכם.
 כתבתי את הדברים האלה לפני עשר שנים בערך, צריך מאוד להזהר איך שבאים לארץ לא לנו מהבחינה הזאת.גרמניא היא מולדת של עם, העם היהודי הוא לא גרמני וגרמניא היא לא מולדתו. התחזקות של יהודים באופן שמשפיע לרעה על המצב הסוציואקונומי של העם שבמולדתו היהודי נחשב גר, מולידה שנאה.לא הרבה שנים אחרי שכתבתי את הדברים האלה אכן נשברה חומת מחירי הנדל"ן היציבים בגרמניא.ראיתי משהו על התנחלות של ישראלים בקפריסין, אני מציעה לישראלים שהגרו לקפריסין להזהר בזאת. בתחומי הנדל"ן אל תקנו יותר מדירה אחת שם, אל תהפכו לסוחרים משקיעים בתחום הזה בארץ לא לכם.הדבר מעלה את מחירי הדירות בקפריסין, מצוקת דיור כזאת מסיבה זאת יכולה לייצר חילופי שלטון שיהיה עויין לישראלים שהשקעותיהם בקפריסין מעלה את מחירי הנדלן בקפריסין ומשכך פוגעת באייכות חייו של העם בקפריסאי במולדתו שלו.עד כמה שאתה אוהב את הקפריסין, תזכור, זאת לא הארץ שלך.על משל - אל תסג גבול.הקפריסאים הם עם מאוד חם ואוהב לארח יש תמימות בהם בזאת, אל תנצלו זאת, אל תשתמשו בדבר בדרך שתרע להם. כי האוהב הזה, כמה שהוא אוהב ככה יכול לשנוא. |
עליות במחירי הנדל"ן – אם תוזיל את מחירי הדירות כדי לעשות תיקון, הדבר יפגע בכולם לא רק במשקיעים– ולכן הפתרון הוא העלאת שכר– היעד הוא משהו כמו 125 משכורות מינימום לקנות דירה שהיא בין ממוצעת למינימום.
מדברים על הרבה על הנדל"ן גם בגלל תוכניתו של אמסטרדמסקי.
בעיית מחירי הנדלן נובעת משתי סיבות עקריות:
סטן פישר שהוריד את הריבית.
אי הצמדת מחירי הנדל"ן למדד יוקר המחיה ומשכך אי הצמדת השכר לעליות מחירי הנדלן.
במדינות העולם נהוג למדוד את מחירי הנדל"ן בכמה משכורות ממוצעות ניתן לקנות דירה במחיר ממוצע.
נגיד היום דירה ממוצעת מחירה 2 מליון ושכר ממוצע 10 אלף אז במאתיים משכורות ממוצעות ניתן לקנות ביית ממוצע.
לגבי שכר מינימום, הדירות הכי זולות בשוק שזה לא איזו דירה בהתנחלות פה ושם, הכוונה בערים גם עיירות פיתוח, בערך 1.2 מליון ומשכורת מינימום 6 אלף, גם כן 200 משכורת.
לפני משבר 2008 אני קניתי דירה בראש העין החדשה ב- 500 אלף שקל בערך ושכר המינימום היה 4 אלף שקל בערך. משהו כמו 125 משכורות מינימום לדירה שהיתה בין ממוצעת למינימום.
אם תוזיל את מחירי הדירות כדי לעשות תיקון, הדבר יפגע בכולם לא רק במשקיעים או בבנקים גם בנוטלי המשכנתאות במיוחד אלה שלקחו מימון גבוה שהמשכנתא היא כשבעים אחוז מערך הבית, וכמובן משבר אשראי בבנקים שיפגע בכולנו לא רק בבנק.
ולכן הפתרון הוא העלאת שכר. איטית מתמשכת עד שנחזור לפחות למספרים האלה בשלב ראשון. של בערך 120 משכורות מינימום לקניית בית בישראל לאחר אלפיים שנות גלות.
כי באותה עת בברלין נדרשו כחמישים משכורות לקנות בית ובשבדיא ארבעים משכורות.
יגידו המלעיזים חלומות באספמיא. אוטופיא.
אז אני אגיד להם דבר פשוט, היינו שם ומצבנו לא היה רע. מבחינת חוזקה כלכלית של היישות הציונית.
אני ציונית גם אבותי שבכו אלפיים שנה לשוב לציון. גם השמאלני שאומר לפני שהוא שובר את הכוס - אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ושובר את הכוס...
השבוע כשביבי חתם בספר האורחים של הבית הלבן, שמתי לב לשני דברים.
ביבי שמאלני, הוא כותב ביד שמאל. וביבי מקפיד לחתום עם העט שהוא הביא עימו.
היהודים שעלו מגלויות המזרח התיכון ואפריקה פגשו לראשונה את האנטישמיות והגזענות בארץ הזאת וזאת מהעולים לארץ מארופה המכונים אשכנזים.
המועדים לפי הספורות הנוצריות: |
כ- 170,000 דירות רפאים בישראל שיכולות לשמש למגורי עקורי מלחמה.
"על פי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, 170,300 דירות במדינת ישראל לא היו מאוכלסות. מדובר בכ-6.5% מכלל הדירות בארץ.דירות רפאים מצויות בעיקר בערים הגדולות. נכון לשנת 2018, כ-11% מכלל הדירות הריקות הן בתל אביב (18,600 במספר); כ-9% מכלל הדירות הריקות בירושלים (15,100); וכ-7% (12,400) בחיפה. במקום הרביעי בדירוג הערים נמצאת נתניה. חולון (5,600 יחידות דיור), באר-שבע (4,400 יחידות דיור) ופתח-תקווה (4,100 יחידות דיור)[1]" WIKIPEDIA.יכולים הצרפוקאים שיושבים בבוקר בשאונס אליזה על קפה וקוראסון לתרום את הבתים לעקורים מבתיהם עד תום המלחמה.המדינה יודעת על הדירות האלה ויודעת להגיע למשקיעים, אפשר לדבר עם המשקיעים שיתנו כרגע את האפשרות לעקורים לגור בדירות ולא במלון והם וילדיהם יוכלו לנהל אורח חיים יותר נכון בעת הזאת , ללכת לבית הספר לשחק בשכונה וכו' .. על פי דבריו של גלנט המלחמה להמשך שנה "חודשים רבים".170 אלף דירות יכולות לשמש למגורים של כ- 800 אלף עקורים שזה די והותר.אם יסרבו לתרום את הדירות לעת המלחמה למקלט לעקורים, אז הסוכנות תשלח להם מכתב עם שלילת אזרחות והודעה שבאם יהיה אנטישמיות בגרמניא או צרפת, לא יהיה להם מקלט בישראל. |