אוֹמְרָ֤ה | לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה-קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:בְּרֶצַח | בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל-הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: מזמור שנים וארבעים.אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָיש את האיה הזה:בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל-הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:בעת הזאת במצב הזה, כרדוף, בעת מלחמה:-קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:ובלחץ הזה כמבקש את תשועת הבורא וגם כרצון לשכנע.. כתב המשורר:בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל-הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ:שהלוחצים אותו לועגים לו שהוא במצב כזה ומתפלל לתשועה לבורא עולם, לועגים לאמונתו בבורא עולם.ויש את האיה הזה:הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ:כשאיה היה במקום הזה בעת הזאת:שהמנהיגים חוטאים לבורא עולםוְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִיוהאמונים על דבר התורה לא יודעים אותה:וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִיוְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ:וגם היועילו הוא בעיני המסתכל:ובמקום הזה הכהנים לא אמרו איההַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָההאיה נבדל במי אומר את איה ובאיזה מצב הוא אומר את האיה שנבדל מן האיה בשירו זה דוד עבד הבורא. מי שאמר את האיה היו הלועגים לדוד שאינם מישראל. כבז לו על אמונתו.וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַיהוָה וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת: אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת: וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ: שמואל.אֹיְבֵי יְהוָהלמחשבה:הצעה לסרט- אסטה לויסטה נוסח ישראל. |
