בחינת קצב הקמת יישובים חדשים בארץ עם פוקוס על הנגב בין השנים 1948–1977 ( כ- 95 ישובים בנגב ) לעומת 1977–2026 (כ- 36 ישובים בנגב).
ההתיישבות בנגב – בין תקופת מפא״י (1948–1977) לתקופת הליכוד (1977–2026)הנגב הוא אחד האזורים המרכזיים שבהם ניתן לראות בצורה חדה את השינוי במדיניות ההתיישבות בישראל לאורך השנים.הוא משקף את המעבר בין שתי תקופות שונות מאוד:1948–1977 – תקופה המזוהה היסטורית עם מפא״י ומפלגת העבודה;1977–2026 – תקופה המזוהה בעיקר עם הליכוד, אף שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים.הנגב היה תמיד יעד אסטרטגי: ביטחון, פיזור תושבים, חקלאות, קליטת עלייה, ובהמשך גם ערים חדשות ויישובים קהילתיים.תקופת מפא״י: 1948–1977 – בניית הנגב מחדשב־29 השנים הראשונות לקיום המדינה, הנגב היה מוקד התיישבות מרכזי.המדיניות הייתה ברורה: להפריח את השממה, להקים יישובים חקלאיים, ולבסס נוכחות יהודית לאורך גבולות הדרום.מפלגות מפא״י ומפלגת העבודה הובילו את הממשלה ברוב הזמן, והנגב היה חלק מהחזון הציוני של התיישבות חלוצית ופיזור תושבים.מאפייני התקופההתקופה מאופיינת בהקמת מושבים וקיבוצים בקצב מהיר, הקמת עיירות פיתוח גדולות, קליטת עלייה מאסיבית בשנות ה־50,יישובי ספר לאורך גבול מצרים ופיתוח תשתיות ראשוניות – כבישים, מים וחשמל.הנגב הפך מאזור דל תושבים לאזור עם עשרות יישובים חדשים.כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
המשמעות היא שהנגב בתקופה זו נבנה כמעט מאפס, מתוך תפיסה חלוצית:להקים כמה שיותר יישובים חדשים, לחזק את הגבולות, וליצור מרחב חיים חדש לעם היהודי במדינת ישראל.תקופת הליכוד: 1977–2026 – מעבר להתיישבות קהילתית וערים חדשותהחל מ־1977, עם עליית הליכוד לשלטון, חל שינוי עמוק במדיניות ההתיישבות בנגב.למרות שגם מפלגת העבודה כיהנה בחלק מהשנים, המגמות הכלליות נשארו דומות:פחות התיישבות חקלאית, יותר יישובים קהילתיים וערים, יותר דגש על תשתיות ותעסוקה.מאפייני התקופההתקופה מאופיינת בירידה דרמטית בהקמת מושבים וקיבוצים, מעבר ליישובים קהילתיים קטנים,פיתוח יישובים בדואיים מוכרים, הרחבת יישובים קיימים במקום הקמת חדשים,ודגש על תעסוקה, תעשייה ותחבורה – רכבת וכבישים.הנגב הופך פחות "חלוצי־חקלאי" ויותר "קהילתי־עירוני".כמה יישובים חדשים הוקמו בנגב בתקופה זו?
במקום עשרות יישובים חקלאיים קטנים, התקופה המאוחרת מתמקדת ביישובים קהילתיים,ביישובים בדואיים מוכרים ובערים גדולות יותר. הנגב פחות מתמלא ביישובים חדשים,ויותר מתעבה סביב מרכזים קיימים.השוואה ישירה בין התקופות בנגב
ההשוואה מראה בבירור:בתקופת מפא״י ומפלגת העבודה – הנגב נבנה בקצב מהיר, מתוך חזון של התיישבות חקלאית ופיזור תושבים.בתקופת הליכוד – הקצב ירד, והדגש עבר ליישובים קהילתיים, יישובים בדואיים מוכרים וערים גדולות.שתי התקופות יחד יצרו את הנגב שאנחנו מכירים היום – שילוב של יישובים חקלאיים ותיקים, עיירות פיתוח, ערים ויישובים קהילתיים.ערים שהוקמו לפני קום המדינה – בסיס התושבים של ישראלכדי להבין את התמונה המלאה, חשוב לזכור שרוב התושבים בישראל חיים בערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה.ערים אלו מהוות את הבסיס הדמוגרפי של המדינה, ומאכלסות כיום כ־6 מיליון בני ובנות אדם.טבלה: ערים ותיקות שהוקמו לפני קום המדינה
ערים אלו – יחד עם מאות יישובים חדשים שהוקמו בנגב ובשאר חלקי הארץ –יוצרות את המפה האנושית של מדינת ישראל: עם של כ־10 מיליון תושבים,שחלקו חי בערים ותיקות וחלקו ביישובים חדשים, חקלאיים, קהילתיים ועירוניים.הגיע הזמן להפוך את הנגב ל־Silicon Desert — ולהזמין את בעלי הנסיון הגדול ביותר לבנות אותו יחד איתנו- עמק הסיליקון של הנגב: חזון חדש לישראל ולמשקיעים הבינלאומיים. |
נאה דורש – נאה מקיים: הציבור החרדי אינו יכול לדרוש לעצמו זכויות יתר ובו־בזמן למנוע מאחרים את אותן הזכויות. אם בערים חרדיות קיימת התנגדות להתיישבות של יהודים שאינם חרדים – הרי שעל פי אותו עיקרון, אין זה ראוי שהחרדים יתיישבו בערי יהודים.
(שלא יהיו העלבויות יש חרדים ויש חרדים, אתם יודעים לאיזה חרדים אני מתכוונת).
באין קודש בעת הזאת – כולם חילונים, כולל החרדים:
לפני חורבן הבית היה קודש בישראל, עבודת הקודש הייתה נחלתם של הלויים והכהנים בלבד. רוב הציבור החרדי של היום איננו לוי ואיננו כהן, ולכן אין לו ייעוד מיוחד בעבודת הקודש. ממילא, אין הצדקה לטעון לייחודיות או לזכויות יתר בשם לימוד התורה, כאשר בפועל הם חיים כחלק מהחברה הכללית אך דורשים לעצמם הטבות מפליגות.
הטענה לעליונות דתית או לייחודיות מגזרית אינה עומדת במבחן המציאות. רוב היהודים אינם עובדים בשבת ובמועדים, מקיימים את חגי ישראל, לומדים תורה בבתי הספר – ורבים גם קוראים ולומדים פרשת שבוע מדי שבת. אין מגזר אחד שיכול לטעון לזכויות יתר על בסיס שמירת מצוות או לימוד תורה.
נאה דורש – נאה מקיים:
הציבור החרדי אינו יכול לדרוש לעצמו זכויות יתר ובו־בזמן למנוע מאחרים את אותן הזכויות. אם בערים חרדיות קיימת התנגדות להתיישבות של יהודים שאינם חרדים – הרי שעל פי אותו עיקרון, אין זה ראוי שהחרדים יתיישבו בערי יהודים וישנו את הנוף בערינו.
דובר רבות על כך שהחרדים מונעים מיהודים קבלת סיוע לדיור בבית שמש. מצד אחד הם מונעים מיהודים בעיר זו, אך מצד שני הם מתנחלים ביישובים שאינם חרדיים. יש אף התכנות שהם מקבלים סיוע לדיור גם ביישובים שאינם חרדיים. זהו מצב שאינו הוגן, על גבול המעל, שכן הסיוע מתקבל דרך משרד השיכון – משרד שעד לא מזמן עמד בראשו יצחק גולדקנופף מהמפלגות החרדיות.
המצב הנוכחי יוצר עיוות מתמשך:
החרדים מקבלים חמישים אחוז מהסיוע בדיור, למרות שהם מיעוט קטן יחסית באוכלוסייה.
ובמקביל, הם מתיישבים בערי יהודים ומביאים לשינוי כפוי בצביון העירוני.
זהו מצב של חוסר צדק חברתי מובהק. אין מגזר אחד שיכול לטעון לעליונות דתית או לייחודיות מגזרית כאשר בפועל הוא חי כחלק מהחברה הכללית, אך דורש לעצמו הטבות מפליגות.
הדרישה הברורה:
שמירה על עקרון הדדיות: מי שמונע מאחרים להתיישב בעריו, לא יתיישב בערי יהודים.
החרדים יניעו עצמם לערים חרדיות בלבד, ולא יגרמו לשינוי כפוי בערי יהודים.
החזרת האיזון והצדק החברתי, כדי שכל אזרח יוכל לחיות בעירו בלי כפייה דמוגרפית או תרבותית.
מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת; הסרת חסם התשלום תצמצם אי־שוויון חברתי, תמשוך כישרונות חדשים ותגדיל את מספר האמנים הפעילים בעיר, ובכך תחזק את תרומתה לתרבות הישראלית כולה.
בחינת מגמת המוזיקה בקריית שרת מול תלמה ילין 1995-2025 לפי הספורות הנוצריות– עלות מול תועלת והצעות לעתיד:
מבוא:
מגמות המוזיקה בתיכונים נועדו לטפח כישרון אמנותי, לפתח יצירתיות ולהכשיר תלמידים לקריירה מקצועית. אולם כאשר מדובר ב"חינוך אפור" – כלומר השתתפות כספית נוספת מצד ההורים – עולה השאלה האם התועלת מצדיקה את העלות, במיוחד כאשר שיעור הבוגרים הפעילים נמוך יחסית.
טבלה להבנה:
בית ספר | בוגרי מגמות מוזיקה (30 שנה) | מתפרנסים מלא מהמוזיקה | אחוז מתוך כלל הבוגרים |
|---|---|---|---|
קריית שרת חולון | ~600–900 | ~20–30 | ~3–5% |
תלמה ילין גבעתיים | ~1,200–1,500 | ~200–250 | ~15–20% |
ניתוח עלות מול תועלת:
קריית שרת חולון:
תועלת מקצועית: רק אחוז קטן מהבוגרים מצליחים להפוך את המוזיקה לקריירה מלאה.
תלמה ילין:
תקצוב ציבורי רחב יותר: בית ספר ארצי לאמנויות, מתוקצב באופן מלא.
תועלת חינוכית: גבוהה מאוד, רוב התלמידים מתמקדים באמנות.
תועלת תרבותית: תרומה משמעותית לחיי התרבות בישראל.
תועלת מקצועית: מאות בוגרים מתפרנסים מהמוזיקה, שיעור גבוה בהרבה.
מסקנה:
קריית שרת: המגמה מעניקה ערך חינוכי לתלמיד, אך התועלת המקצועית נמוכה ביחס לעלות.
תלמה ילין: מוכיח את עצמו כמוסד שמייצר באופן עקבי אמנים פעילים ומתפרנסים מהמוזיקה.
הצעות לעתיד:
בדיקה מחודשת של הצדקת ההפעלה: יש לבחון אם התועלת המצומצמת מצדיקה את המשך ההשקעה במגמה בקריית שרת.
הסרת חסם התשלום הנוסף: פתיחת הלימודים לכלל התלמידים ללא תשלום תאפשר נגישות רחבה יותר ותצמצם אי־שוויון.
משיכת כישרונות חדשים: ביטול תוספת התשלום יאפשר לתלמידים מוכשרים מחולון להצטרף על בסיס כישרון בלבד, ובכך יגדיל את הסיכוי ליותר אמנים פעילים שייצאו מהמגמה.
הגדלת התקצוב העירוני: השקעה ממשלתית ועירונית תאפשר למגמה להכשיר יותר תלמידים איכותיים.
חיזוק הקשר עם מוסדות מקצועיים ותלמידים כשרונים: שיתופי פעולה עם בתי ספר גבוהים למוזיקה יבטיחו מסלול אמיתי לקריירה.
סיכום:
מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון היא מסגרת בעלת ערך חינוכי ותרבותי, אך כיום היא מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת. הסרת חסם התשלום לא רק תצמצם את פערי האי־שוויון, אלא גם תביא כישרונות חדשים למגמה – מה שיגדיל את מספר האמנים הפעילים מחולון ויחזק את תרומתה לתרבות הישראלית.
עבודות הרכבת הקלה פגעו בסוחרים המקומיים, גרמו לירידה בהכנסות ולסגירת עסקים. יש לקרוא למדיניות חדשה שתכיר בנזק, ותספק מנגנוני תמיכה ופיצוי, בדומה לתוכניות פינוי-בינוי ותמ"א.
המחיר הכלכלי של הרכבת הקלה: הסוחרים שנפגעו והצורך בפיצוי:
1. מבוא: פרויקט לאומי עם השלכות מקומיות
הרכבת הקלה בישראל היא פרויקט תחבורתי חשוב, שנועד לשפר את איכות החיים, להפחית עומסי תנועה ולחבר בין מרכזי ערים. אך מאחורי החזון התחבורתי מסתתרת מציאות קשה עבור בעלי עסקים ברחובות בהם התבצעה הסלילה: ירידה חדה בהכנסות, פגיעה בתנועה, ולעיתים סגירת עסקים.
2. הפגיעה הכלכלית בסוחרים
הרחובות הפכו לאתרי בנייה רועשים, חסומים ומרתיעים. קונים התרחקו, הגישה הפכה מסורבלת, והאווירה הכללית לא עודדה צרכנות. הסוחרים נאלצו להתמודד עם ירידה במחזורי המכירות, בעוד ההוצאות הקבועות — ארנונה, שכירות, חשמל, שכר עובדים — נותרו כשהיו. לא ניתנו להם הקלות, לא הוצעו להם פיצויים, והם נותרו להתמודד לבד עם ההשלכות.
3. השלכות אנושיות ועסקיות
מעבר להפסדים הכספיים, מדובר בפגיעה ברקמה העירונית: עסקים משפחתיים, חנויות ותיקות, בתי קפה ומסעדות — נעלמו מהנוף. עבור רבים, העסק היה מקור פרנסה יחיד, ולעיתים גם זהות אישית. הפגיעה אינה רק כלכלית, אלא גם חברתית ותרבותית.
4. הטיעון המוסרי והציבורי
מבחינת הלב וההיגיון, ברור שהמצב אינו הוגן. הרשויות עשויות לטעון שהן ממשיכות לספק שירותים ולכן אינן מחויבות לפצות, אך זו הסתכלות צרה. בדיוק כפי שבפרויקטים של תמ"א 38 או פינוי-בינוי היזם מפצה את הדיירים על אי הנוחות, כך גם כאן — המדינה או החברה המבצעת הן היזם, והסוחרים הם הדיירים שנפגעו.
5. הצעה למדיניות פיצוי חדשה
יש להקים מנגנון פיצוי מוסדר לעסקים שנפגעים מפרויקטים תשתיתיים. הפיצוי יכול לכלול:
הקלות בארנונה ובמיסוי
מענקים זמניים
ליווי עסקי ושיווקי
קרן פיצויים ייעודית לפרויקטים עתידיים
6. סיכום: חברה מתוקנת לא בונה על חשבון החלשים
הצורך בפיצוי אינו רק משפטי — הוא מוסרי. חברה מתוקנת נמדדת לא רק במה שהיא בונה, אלא גם באיך שהיא מתייחסת לאלה שנפגעים בדרך. אם נמשיך להתעלם מהסוחרים, נאבד לא רק עסקים — אלא גם את הערבות ההדדית שמחזיקה את החברה שלנו.
כשאתה מתיר לאדם לשאת נשק אישי, אתה מטפל ב- SIMPTOM ולא ב- CAUSE. זה לא משנה מה הסיבה, השורה התחתונה היא שרמת הבטחון האישי בירידה.
כשאתה מתיר לאדם לשאת נשק אישי, אתה מטפל ב- SIMPTOM ולא ב- CAUSE.זה לא משנה מה הסיבה, השורה התחתונה היא שרמת הבטחון האישי בירידה.על משל האינטרנט, לא יעלה על הדעת שאדם יצטרך לאבטח את האזור האינטרנטי שלו כשם שמאבטח בנק כהגנה מפני פלישת גנב. זה כמו שאדם עני יאבטח את דלת וסביבת בייתו בייתו כשם שמאבטח אדם עשיר את דלת וסביבת בייתו.אצלי בבנין יש לארבעה דיירים מצלמה מחוץ לביית, כל דייר מסיבותיו שלו. בבנין שמונה דיירים.ראיתי גם הכרזה על קיום מצלמות בכניסה האמצעית.המצלמות החלו להראות בשכונה מלפני עשר שנים בערך.קראתי במציאות בינג שבבני ברקמשכירים חדרי אשפה שהסבו אותם לשימוש פרטי אם מחסן או אם דירה ב- 2500 שקל לחודש.משמע 30000 אלף שקל בשנה.זה הסכום שהשכנים שהשתלטו על חדר האשפה חייבים לנו .בצבר שנים כ- 350000 אלף שקל.אשכרה... |
עין טובה ועין רעה- החרב המתהפכת- בעת הזאת המשטרה מציבה מצלמות בערים כדי למנוע פשע, ברור שהגנב יראה את עין המשטרה כעין רעה לו.
יש לעתים עין צופה בנו שהיא עין מקפידה עלינו, עין שונאת לנו ומשכך רואותיה רעות לנו.על משל השטן שהסית את דוד לתת לו את ספורות העם,וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל יוֹאָב וְאֶל שָׂרֵי הָעָם לְכוּ סִפְרוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן וְהָבִיאוּ אֵלַי וְאֵדְעָה אֶת מִסְפָּרָם: דברי הימים.יואב שנתבקש לעשות זאת על פי דוד, קבל על פקודה זאת באומרו למלך שציווה אותו לעשות זאת- למה תבקש זאת, הרי כל העם עבדים לך ולמה תבקש להפיל אשמה על ישראל.וַיֹּאמֶר יוֹאָב יוֹסֵף יְהוָה עַל עַמּוֹ כָּהֵם מֵאָה פְעָמִים הֲלֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֻּלָּם לַאדֹנִי לַעֲבָדִים לָמָּה יְבַקֵּשׁ זֹאת אֲדֹנִי לָמָּה יִהְיֶה לְאַשְׁמָה לְיִשְׂרָאֵל: דברי הימים.מדבריו של יואב אנו למדים שידיעת השטן את ספורות ישראל היתה להאשמת ישראל, על משמעות ידיעה שהיא כעין רעה לישראל, עין מרשיעה. שמבקשת להקים אשמה על ישראל.יואב מילא חלקית פקודתו של דוד הוא לא ספר את שבט הלוי ואת שבט בנימין.וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל דָּוִיד וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב: וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב: דברי הימים.בעת הזאת המשטרה מציבה מצלמות בערים כדי למנוע פשע, ברור שהגנב יראה את עין המשטרה כעין רעה לו, ברור שהאדם שהמשטרה מנעה מההגנב לעשוק אותו רואה את העין הזאת כעין טובה לו.ומשכך האם נכון לו לגנב ליחס לעין זאת עין רוע רק משום שהיא רעה לו.גם החמאס רואה את המצלמות על הגדר כעין רעה לו.הגנב לא יכול להאשים כל עין שצופה בו כעין רעה.ברור שאם נשווה את עין השוטר לעין רעה על שקמה למנוע מזה לעשות את זה, לא נוכל להאשים את זה שלא קם, וגם לא את זה שלא השכים-את זה שראה ושלא קם ואת זה שהיה צריך לראות ולא ראה ומשכך מי שהיה צריך לקום, לא קם.וכל זאת בהסתייגות,היום ידוע לנו שניתן לעוות את מראה העין, ילדים לקחו מראה עין ושתלו פרצוף אחר על מראה העין הזה. לעתים גם לקחו מראה עין ושתלו בו פסקול מדובב.יכול להיות שמישהו השתלט על עין התצפיתנים ושידר להם למחשב את יום האתמול. וזה מה שראו התצפיתניות על המסך בו הן צופות מעין ה- CAMERA.יוחזר שוטר המקוף- יש הבדל בין שוטר מקוף לבין יחידת סיור- תוכנית שיקום לעיר הפשע- חולון. |
גם בצרפת לא הייתי. לא ישבתי בשאונס אליזה על קפה וקורוסון, איפה שישב ברסאנס ואולי גם פרנסואז סגאן. שלום לך עצבות.
AT THE AGE OF 56 I REALIZED THAT I NEVE DRIVE THRUGH ATUNA IN A SPORTS CAR WITH THW WARM WIND IN MY HAIR.
יש שיר של ברסאנס שקוראים לו- LA PASSANTES.השיר הוא שיר תודה לאנשים שברסאנס היה רואה או שומע מהשביל הקרוב לחלון חדרו.לברסאנס היה חלון שממנו היו נשמעים הקולות מהרחוב.גם לי יש חלון כזה.יש גם שביל כזה מתחת לחלוני שנוהגים ללכת בו מ.. אל...ושומעים את הקולות של האנשים. את השיחות.לעתים שומעים רק את קולות הצעדים שמייצרים נעלי ההולכים.. אפשר גם לדעת איזה סוג נעליים.. אם כפכפים , או נעלי עקב.. ובבוקר מוקדם כשהרחוב שקט, אפשר גם לשמוע הולכים עם נעלי ספורט.וקול משאית האשפה.. קול המטאטא של מטאטא הרחובות ואחריהם את האנשים שהולכים לכיוון האוטובוס. לעבודה לבית הספר.גם כשהם חוזרים שומעים אותם הולכים.הביתה.
גם בצרפת לא הייתי.לא ישבתי בשאונס אליזה על קפה וקורוסון.
לרוב השוטרים הם יותר פאסיבים מאקטיבים. הם נענים לקריאה ואז באים למקום, לעתים הם מגיעים לזירה כשהגנב כבר סיים עבודתו וישן שנת לא ישרים במיטה של אישתו.
לרוב השוטרים הם יותר פאסיבים מאקטיבים. הם נענים לקריאה ואז באים למקום, לעתים הם מגיעים לזירה כשהגנב כבר סיים עבודתו וישן שנת לא ישרים במיטה של אישתו.אני אומרת צריך לפעול על מנע. אני טוענת ששוטרי מקוף בכל שכונה בעיר שנוכחים ברחוב מצאת שלושה כוכבים ועד עלות השחר ויפגינו נוכחות, ימנעו פשע ברחובות, ברור שנוכחות כזאת תרתיע שיכורים אלימים, גנבים ואנסים וסוטים ועוד מרעין ובישין.שיעשו בודקה של שומר בכל שכונה, שנים שלושה שוטרים בכל משרת שבכל רגע נתון יש שוטר בבודקה שצופה ב- CAMERA הפזורות בשכונה ושני שוטרים מפטרלים עם מכוניות חשמליות או כמו האופנוע עם שלושת הגלגלים שנוסעים עליו בעמידה וככה כל הזמן הם מפטרלים בשכונה עם סירנה עם קול חלש שלא נשמע בבתים.. השוטרים בכל מקרה בחוץ שהם נענים לקריאה כזאת או אחרת.. אפשר לכוון שהנוכחות תהיה יותר למנע מלתגובה.אפשר גם לגייס את הדוסים למשימה זאת , לאבטח את השכונות.הדבר נותן הרבה ערכים מוספים מבחינת הבטחון האישי שנפגע כל כך, לא רק לילדים גם למבוגרים.יכול ראש העיר ליזום מהלך שכזה תוך משכנע מקבלי החלטות להחשיב לדוסים את הדבר כשירות צבאי בעיר חולון. ירצו עוד ערים להצטרף למיזם , למה לא.עשיתי סקר, ויש הסכמה ששירות כזה יחשב לדוסים כשרות צבאי.בסקר השתתף השכן ממול, בחור צעיר שמשרת בצבא במלחמה זאת.שכונות העיר חולון:
| |||||||||||||||||