לפני קריאת דברי הבאים- קו חשיבה מנחה.

אפילו שאתה גיי פרינדלי, אפילו שאתה מתעב את דברי בעניין ההומו. אפילו שאתה חש תחושת אי נוחות מדבר התורה בענינו של זה.

תקרא את דברי מתוך המקום שעניינו של זה בזה וישיבתו של של זה עם זה, מוכיחה שזה שקר וכזב בעניין תורתינו אומנותו ומשכך:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

ברור  שאלה אינם שומרי תורה.

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ:

"החידון העולמי אורגן והופק מאז ייסודו ועד שנת 2015 על ידי חיל החינוך והנוער של צה"ל, בשיתוף משרד החינוך, הסוכנות היהודית, קק"ל, ההסתדרות הציונית העולמית וארגונים נוספים. השופטים וחברי הנשיאות מתמנים כנציגים של גופים אלו. החל מ־2016 עברו ניהול החידון והפקתו למינהל חברה ונוער במשרד החינוך^[12]. " וויקיפדיא.

כידוע לכולנו בנט מאשר את ההומו, גם חתן התורה האחרון, אישר את השופט ההומו בחידון תנ"ך:

ברור שהאנשים האלה אינם שומרי תורה.

ומשכך הם במקום הזה:

בְּאֵין חָזוֹן.

ולמקום הזה של השקר הזה של אין החזון רוצה בנט ודומיו להוביל אתכם.. אם תבחרו בו לראשות ממשלה:

שיהיה ברור לכם שבנט הוביל ומבקש להמשיך להוביל את ישראל לאסון. בנט יודע את הדין על האישור הזה מהמקום הזה:

יִפָּרַע

מלשון פרוע, מופרע, דפוק שרץ לכל כיוון ללא הועיל.

אני טוענת מהונדס, להרשיע את ישראל כדי לעושקו:

אסור שהאנשים האלה שאינם לומדי תורה באמת, אסור שהחבורות האלה יוכרו כשומרי תורה בישראל.

והחתן תורה הזה לא יוצא כחתן הזה:

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני. 

תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: בראשית.

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את את הנשגב מבינתו.

עצם קיימותו של האדם נשגבת מבינתו שלו עצמו, האדם לא יצר עצמו, הוא רק מרבה עצמו.

הבינה של האדם בעת הזאת לא יכולה להשיג את הבורא, אך היא לא יכולה לסתור קיימות הבורא ואת מעשה הבריאה בעלי הגיון. 

היכולות של האדם מה שהאדם עושה בעולם הזה גם מבחינה שכלתנית לעתים שמה את השכלתנות במקום של נבוכות על כך שהיא מבינה שיש בורא לעולם הזה ולאדם עצמו, אך עם כל השכלתנות והיכולות המופלאות של האדם ליצור ולעיתים רק לחשוב, הבורא והבריאה נשגבת מבינתנו.

אני לא זוכרת מי אמר, אך אמר מי שאמר-

עינך לא תוכלנה להשיג את הבורא- אל נא תאשים בזאת את רואותיך.

אני אבדוק מי אמר.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את מה שהוא יכול להוכיח- את הנשגב מבינתו.

אני טוענת שגם מבחינה מדעית לא ניתן לשלול את קיימות הבורא מהבחינה שהאדם הוא יציר נברא הראשוניות כמו הרבה דברים בעולם הן תולדה של בריאה שנבראה עם היכולת להתרבות, כריבוי האדם כך ריבוי עץ השדה למשל.

כריבוי האדם כך הורבה המיועד לצרכיו גם הבהמה וגם פולי הקפה לצורך העניין.

העובדה שאתה לא יכול לאמת דבר אינה שוללת את קיומו.

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN.. וככה כרטיס הזכרון\מח מתמלא בתכנים כפי לימדת אותו, או כפי שהוא למד בבית הספר או כפי שהוא למד באינטרנט או כפי שהוא למד מהחב'רה.

מה שקוראים לו במדעי ההתנהגות- מוסר. כתוכנת הפעלה המפעילה את הידע שאצרת לכדי פעולות כאלה או אחרות.

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני. 

תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: בראשית.

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את את הנשגב מבינתו.

עצם קיימותו של האדם נשגבת מבינתו שלו עצמו, האדם לא יצר עצמו, הוא רק מרבה עצמו.

הבינה של האדם בעת הזאת לא יכולה להשיג את הבורא, אך היא לא יכולה לסתור קיימות הבורא ואת מעשה הבריאה בעלי הגיון. 

היכולות של האדם מה שהאדם עושה בעולם הזה גם מבחינה שכלתנית לעתים שמה את השכלתנות במקום של נבוכות על כך שהיא מבינה שיש בורא לעולם הזה ולאדם עצמו, אך עם כל השכלתנות והיכולות המופלאות של האדם ליצור ולעיתים רק לחשוב, הבורא והבריאה נשגבת מבינתנו.

אני לא זוכרת מי אמר, אך אמר מי שאמר-

עינך לא תוכלנה להשיג את הבורא- אל נא תאשים בזאת את רואותיך.

אני אבדוק מי אמר.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את מה שהוא יכול להוכיח- את הנשגב מבינתו.

אני טוענת שגם מבחינה מדעית לא ניתן לשלול את קיימות הבורא מהבחינה שהאדם הוא יציר נברא הראשוניות כמו הרבה דברים בעולם הן תולדה של בריאה שנבראה עם היכולת להתרבות, כריבוי האדם כך ריבוי עץ השדה למשל.

כריבוי האדם כך הורבה המיועד לצרכיו גם הבהמה וגם פולי הקפה לצורך העניין.

העובדה שאתה לא יכול לאמת דבר אינה שוללת את קיומו.

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN.. וככה כרטיס הזכרון\מח מתמלא בתכנים כפי לימדת אותו, או כפי שהוא למד בבית הספר או כפי שהוא למד באינטרנט או כפי שהוא למד מהחב'רה.

מה שקוראים לו במדעי ההתנהגות- מוסר. כתוכנת הפעלה המפעילה את הידע שאצרת לכדי פעולות כאלה או אחרות.

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני. 

תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: בראשית.

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את את הנשגב מבינתו.

עצם קיימותו של האדם נשגבת מבינתו שלו עצמו, האדם לא יצר עצמו, הוא רק מרבה עצמו.

הבינה של האדם בעת הזאת לא יכולה להשיג את הבורא, אך היא לא יכולה לסתור קיימות הבורא ואת מעשה הבריאה בעלי הגיון. 

היכולות של האדם מה שהאדם עושה בעולם הזה גם מבחינה שכלתנית לעתים שמה את השכלתנות במקום של נבוכות על כך שהיא מבינה שיש בורא לעולם הזה ולאדם עצמו, אך עם כל השכלתנות והיכולות המופלאות של האדם ליצור ולעיתים רק לחשוב, הבורא והבריאה נשגבת מבינתנו.

אני לא זוכרת מי אמר, אך אמר מי שאמר-

עינך לא תוכלנה להשיג את הבורא- אל נא תאשים בזאת את רואותיך.

אני אבדוק מי אמר.

בשורה התחתונה, שכלתן גא ישלול את מה שהוא יכול להוכיח- את הנשגב מבינתו.

אני טוענת שגם מבחינה מדעית לא ניתן לשלול את קיימות הבורא מהבחינה שהאדם הוא יציר נברא הראשוניות כמו הרבה דברים בעולם הן תולדה של בריאה שנבראה עם היכולת להתרבות, כריבוי האדם כך ריבוי עץ השדה למשל.

כריבוי האדם כך הורבה המיועד לצרכיו גם הבהמה וגם פולי הקפה לצורך העניין.

העובדה שאתה לא יכול לאמת דבר אינה שוללת את קיומו.

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN.. וככה כרטיס הזכרון\מח מתמלא בתכנים כפי לימדת אותו, או כפי שהוא למד בבית הספר או כפי שהוא למד באינטרנט או כפי שהוא למד מהחב'רה.

מה שקוראים לו במדעי ההתנהגות- מוסר. כתוכנת הפעלה המפעילה את הידע שאצרת לכדי פעולות כאלה או אחרות.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:  אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:  תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:  אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע: תהלים.

כל חתן נשבע את השבועה הזאת ביום חתונתו:

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:  תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

יש פה הפרת שבועה שהחתן הזה בהמשך נוסע לאומן במועדי ישראל שהם ראש שמחתינו.

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:

יש פה טעם גדול לפגם שהחתן הזה שר את שירות ישראל בארץ ניכר שהוא נוסע אליה מירושלים לאומן בראש שמחת ישראל.

יש פה שגגה גדולה מאוד שבנכר כיוונו את חלומותינו לחזרה לירושלים ובעת הזאת ברסלב מכוונים את חסידיהם והמצטרפים אליהם לכיוון הההפוך ממה שמלמדת אותנו שירה זאת מהתהלים.

והאנשים האלה לומדים תורה והם יודעים שהדבר אסור ובכל זאת גם בחרוף נפש בעת המלחמה של אוקראינה רוסיא הם מעודדים לנסוע לשם. וזאת למרות שאתה נשבע שאם לא אז:

תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי:

אותו הדבר עם המלובביצ'רים שמקיימים פסח במועדו בהודו:

וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל-מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר-סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר: וְיַֽעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת-הַפָּ֖סַח בְּמֽוֹעֲדֽוֹ: בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר-י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעַרְבַּ֛יִם תַּֽעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמֹֽעֲד֑וֹ כְּכָל-חֻקֹּתָ֥יו וּכְכָל-מִשְׁפָּטָ֖יו תַּֽעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ: וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח: וַיַּֽעֲשׂ֣וּ אֶת-הַפֶּ֡סַח בָּֽרִאשׁ֡וֹן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת-מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹֽא-יָכְל֥וּ לַֽעֲשֹׂת-הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַֽהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: וַ֠יֹּֽאמְר֠וּ הָֽאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜יב אֶת-קָרְבַּ֤ן יְהֹוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה-יְצַוֶּ֥ה יְהֹוָ֖ה לָכֶֽם: וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֛ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי-יִהְיֶֽה-טָמֵ֣א | לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜ה֗ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהֹוָֽה: בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם יַֽעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל-מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹֽאכְלֻֽהוּ: לֹֽא-יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד-בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ-ב֑וֹ כְּכָל-חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַֽעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ: הָאִישׁ֩ אֲשֶׁר-ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹֽא-הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַֽעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י | קָרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא: פרשת המנחה בהעלתך.דַּבֵּ֛ר אֶל-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי-יִהְיֶֽה-טָמֵ֣א | לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜ה֗ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהֹוָֽה: בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָֽעַרְבַּ֖יִם יַֽעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל-מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹֽאכְלֻֽהוּ: לֹֽא-יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד-בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ-ב֑וֹ כְּכָל-חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַֽעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ:

אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי-יִהְיֶֽה-טָמֵ֣א| לָנֶ֡פֶשׁ

אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜ה֗ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם

וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהֹוָֽה:

בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י

זאת אומרת שאדם טמא לנפש או שנמצא מחוץ לארץ בדרך רחוקה, עושה את החג בחודש שאחרי באותו מועד בחודש בחודש השני, (חג הפסח נחוג בחודש הראשון, הוא חודש האביב, על פי תורת ישראל). זאת אומרת שהמטיילים בהודו צריכים לעשות את חג הפסח בחודש שאחרי *בארץ ישראל.

בשורה התחתונה מי שנוגע בקבר טמא שבוע, אם לא יטהר , תכרת נפשו מישראל.

וברור שלכהן אסור לברך שם.