תפריט סגור

כלכלה- בארץ ובעולם.

עיצה למשקיעים- רובל.

"המטבע הרוסי ממשיך לצנוח: דולר אחד נסחר ב-97 רובלים" כאן.

עיצה למשקיעים- רובל.

לקנות רובל. תוך שאתם משקיעים לטווח ארוך. 97 רובל לדולאר, זה נקודת פתיחה רצינית לימים שיחזור להיות במחיר הריאלי שלו, ברור שתגמר המלחמה ועסקים כתמול שלשום, וכמו שראינו את העליה של הדולאר לאחר שהגיע ל- 3.09 ביחס לשקל עולה למקומות שמתקרבים לריאלי בעת הזאת כך יקרה עם הרובל. להתכונן להשכיב את הכסף להרבה זמן , ירד יעלה ירד יעלה, בסופו של יום יגיע לערכו הריאלי.

כספקיות חומרי גלם מובילות ומשפיעות ברור שביום שאחרי המלחמה, תהיה פריחה כלכלית באוקראינה ורוסיא, לא משנה מי הראש. אלה ספקיות שבהעדרן מורגש חוסר ולנוכח החורבן יהיה צורך לבנות. הפריחה הזאת ברוסיא שתבוא בעת שאחרי המלחמה צריכה לשים משקיעים, תעשיינים, יצואנים, בתשומת לב מיוחדת להיות שם ביום שאחרי המלחמה.

תתחילו לבשל כמו שאומרים, כדי שתהיה לכם דלת פתוחה באוקראינה ורוסיא ביום שאחרי המלחמה.

בענין השוואת אברכים שאינם כהני לוי ואינם לוי למשרתים בצבא:

**

הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ: ישעיהו.

וּלְשָׂרִים

זה תאור מעשה, מלאכת השרים

יָשֹׂרוּ:

מבחינת משפט הלשון, זה כמו לאמור שהשרים ישירו.

מה ישורו:

לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ:

גם הבנות:

יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ: תהלים.

כמו דבורה הנביאה שהיתה שופטת בישראל.

בענין השוואת אברכים שאינם כהני לוי ואינם לוי למשרתים בצבא:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: במדבר.

קודם כל צבא הכלל:

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

אחר כך לצבאותם על פי בית אבותם:

תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן:

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם:  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם שְׁמֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמֹנִים: עַל פִּי יְהֹוָה פָּקַד אוֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה: במדבר.

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם וּלְבֵית אֲבֹתָם:  מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָֹה נִסִּי: וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָֹה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר: שמות.

וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ:

משל קרח:

על פי  אבותיו  קרח היה לוי ולא כהן לוי, קרח הלוי  לא יכל להתפקד במקום הכהן:

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן: וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו:  וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהֹוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו: זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ: וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהֹוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי: הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם:  וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה: במדבר.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי: הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם:  וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף:  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם: וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:  וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם: וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהֹוָה שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהֹוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהֹוָה: וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם: וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ: יֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל: וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ: וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהֹוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת: במדבר.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהֹוָה שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהֹוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהֹוָה:

וכך קרה:

וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם: וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ:

במקרה הזה:

לא כל ישראל ננקם, לא כל הלוי ננקם, רק עדתו של קרח.

.

תיקון עיוות- משל האינדיאני.

**

האינדיאני הוא בן אדמת אמריקה.

וזאת שלא כמו האפריקאים והארופאים שהגיעו לאמריקה כמהגרים.

ברבות הימים תלונת האפריקאי על עבדותו הסתה, השכיחה,  את התלונה האינדיאנית.

ומשכך התלונה האינדיאנית לא טופלה נכונה.

העשוקים האמיתיים ביבשת אמריקה הם האינדיאנים.

לצורך הענין כמהגר, האפריקאי התיישב על אדמת אינדיאנים עשוקים,

ונראה גם שיש מקומות שהאפריקאי קיבל את הפיצוי המגיע לאינדיאני.

האפריקאי היה עבד באמריקה, אמריקה היא אינה מולדתו של האפריקאי,

ומשכך,

בשחרורו מעבדותו מגלותו,

היה צריך לשוב לאפריקה לדרוש את זכויותיו ולא באמריקה.

ולדרוש את המגיע לו מהלבן העושק אותו באפריקה.

הלבן באמריקה לא עשק את האפריקאי.

הלבן באמריקה התיישב באדמת אינדיאנים.

הלבן באפריקה, האפרטהייד עשק את האפרואמריקאים.

הלבן באפריקה צריך להשיב לאפרואמריקאי.

ישראל שב לארץ ממנה יצא למצרים לאחר שהשתחרר מעבדותו.

לאחר נפילת פרעה, ישראל לא נשאר במצרים.

אמריקה בשחור לבן.

אמרו על אובמה שנשיאותו היתה כתיקון מעוות.

שנלסון מנדלה נהיה ראש ממשלת דרום אפריקה היה תיקון מעוות.

ומשכך,

שאינדיאני יהיה נשיא ארצות הברית יהיה תיקון עיוות.

**

שיטת השקשוקה- ביאור.

אני קראתי שמשפחת עופר הציבה צלם ביציאה מהסרט שיטת השקשוקה.. 

 "הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר במשרד האוצרניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל החברה לישראל[4] וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד מבקר המדינה עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין[5] ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד[6]. "  וויקיפדיא.

 

גם ויקטור מדינה עבד אצל משפחת עופר ביום שאחרי.

הקולות של חולון מזכירים את TLV.

הקולות של חולון מזכירים את TLV:

בחולון יש עסקים שיש להם ירידה דרסטית במכירות, יש חנויות שהכניסה אליהן נחסמה וצריך לעשות פרסה כדי להגיע אליהן ולצאת מהן. הדבר מחזק את דעתי שארנונות העסקים צריכים להיות בקרן בהנהלת המדינה ובהתאם יעזרו לעסקים קטנים. ראשי העיריות,  לא מבינים בכלכלה תעשיא ומסחר. וזה אינטרס לאומי ולא אינטרס עירוני.

בסופו של יום הקורונה שבאה מעט אחרי שכתבתי דברים אלה, עזרה לעסקים אלה כחלק מעזרה לכל העסקים בארץ גם הם קיבלו, הסגרים והקורונה החישו את בנית הרכבת הקלה ואחרי הקורונה החלו הצרכנים לחזור לרחוב..

ככה שבמקרה זה, סוף טוב , לא לכולם אך לרובם.

 

קרן ארנונה מעסקים ולא מתושבים.

זכור לחלק מכם שהארנונות ממפעלי ים המלח והמפעלים בנגב הדרומי תועלו למועצה אזורית תמר בראשות ליטבינוף.

וזאת למרות שהעובדים היו רובם משדרות, נתיבות, ערד, ירוחם, מצפה רמון וישובים ערבים בדואים.

ישובים אלה עשקו את הכספים האלה מיהודים וערבים. בדיוק כמו שנראה כבר לעין שחולדאי משקיע יותר ברוטשילד ופחות ברחוב יפת, יפו ג' יפו ד' ושכונת התקווה.

 
  

כספו לא נתן בנשך.

כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל-נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה-אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם: מזמור חמישה עשר.

כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮

לתת כסף בנשך זאת הכוונה לריבית נשך שהרבה מבינים את משמעות המילה, ריבית נשך היא ריבית גבוהה מאוד על הלוואה שנותן חשיר מכספו.

בארץ נהוג לשים את בנקאי השוק האפור במקום הזה וזאת ביחס לבנקאות הרגילה .

אני טוענת שגם הבנקאות הזאת גובה ריבית שיכולה להחשב כריבית נשך, העובדה שבשוק האפור לוקחים ריבית גבוהה מהם לא סותרת את העובדה שגם הם לוקחים ריבית נשך.

אני טוענת שדמי הניהול הקבועים בניהול הפנסיות משולים לריבית נשך בתחום ניהול הפנסיות כי הדבר קבוע על פי חוקת המדינה שהפריטה את ניהול כספים אלה לטייקונים.

יש התכנות שהחקיקה הנלווית להפרטה זאת של נקי כזה באה מהמקום של שוחד על נקי.

יגיע כפיך כי תאכל.

יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ: מזמור שמונה ועשרים ומאה.

אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ: וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב: בראשית.

דין האשה:

הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:

ודין הגבר:

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם:

הִנֵּ֣ה כִי-כֵ֭ן יְבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יְרֵ֣א יְהוָֽה:

יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל

אני טוענת שגם ביטוח למקרה ו.. הוא שכר יגיע כפיים , כמו קצבאות ביטוח לאומי שאדם משכר עבודה שילם ביטוח לאומי או כל ביטוח למקרה ויאבד כושר עבודה ובבוא המקרה בקבלת קצבה כזאת הוא אוכל מיגיע כפיו.

תראה,

נכי הרוח זה דבר שאתה לא יכול לאבחן למראה עין.

יש הבדל בין נכי רוח לנכי גוף, לצורך הענין אוטיסט הוא נכה בגוף. לכן נכי הרוח נראים  כמו כולם, למרות שהם לא כאלה, לכן מגיעה לנו זכות ראשונים.

שאתם רואים פטור מתור בדואר תתרחקו לפחות שני מטר מהקופה ואל תביעו כל תלונה, רואים פטור מתור, לא מתעסקים.. החברה שלכם לוקה בחסר מבחינת בינת הלב.

חלוקת עוגת השכר.

עובד ייצור צריך לקבל מינימום שכר התחלתי של 7000 ש' והלאה לפי וותק. יען כי, מבחינת שכר מול תוצר גולמי לנפש, עובד הייצור אינו מסוגל לקנות את מה שהוא מייצר. עובדי הייצור הם הרוב בתעשיה בישראל ומשכך לסל הקניות שלהם יש השפעה גדולה על המשק. דבר כזה פוגש תעשיינים בסיבוב.. לאנשים שקונים מהם יש פחות יכולת לקנות מהם, הדבר מוביל לירידה במכירות, לדיכוי בצמיחה ודיכוי צמיחה "טבעית".

צריך לבדוק צמיחה "טבעית" במשק, אם יש יחס ישר לגידול במכירות מול גידול בכמות בני האדם/צרכנים . זה גם מדד שצריך למדוד אותו כי כשיש גידול בכמות בני האדם אז באופן "טבעי" יש גידול בייצור ומכירת סחורות, צריך לבדוק אם יש התאמה בגידול במכירות לגידול בכמות בני האדם "ולהסיק את המסקנות הנכונות"..

אגב, פלסטינאי שעובד פה על פי חוק בשכר מינימום חי טוב בפלסטין, משכורת מינימום עושה יותר בפלסטין, עובד כזה קונה מפלסטין כפול מעובד ישראלי שקונה מישראל.